אל תלכי : חמישה סיפורים בניחוח של פעם

תקציר:
"הי, מה זה?" קולו של ואצ'ק הכפרי היה צרוד ומגושם, הני נעורה בבהלה ושפשפה את עיניה. "אח, מציאה מעניינת מצאתי..." צחק הכפרי לעצמו, "מי, את, פאנינקה, ואיך הגעת לאסם שלי?" "איך הגעתי לכאן?" "את זה אני שואל... חי חי..." צחק הכפרי צחוק צרוד. "מי הביא אותך הנה?" (אל תלכי) ואז, בעודי רצה חסרת נשימה במורד הרחוב, נזכרתי לפתע. אוי, אלוקים אדירים! איידי! איידי אחותי! היא הרי ישנה עכשיו בחדרה אשר בקומה השנייה... והבית... הבית עולה בלהבות... (צלקת של אש) "ואם..." קמט דאוג נחרץ במצחה של נלי, "ואם בכל זאת יבוא בן משפחה ויחפוץ בה, האם אוכל להיפרד ממנה?" "אף אחד לא יבוא!" קולו של יוהן היה נחרץ,"ואם יבוא- פשוט נתכחש לכל הסיפור. נצהיר שמרין היא בתנו, ואף אחד לא יוכל לעמוד בדרכנו. את יכולה להיות רגועה, נלי, וליהנות מן המתנה שנשלחה אליך היישר מן השמים". (מי שטעם)

עותקים